הכל התחיל מפוסט בפייסבוק.
חברה אמרה לי שראתה באחת הקבוצות בפייסבוק פניה של פסיכולוגית ששואלת: "למה? למה? למה אי אפשר לתת לילידם בסיכון בית חם ומפנק? בית שישרה עליהם אוירה של כיף ויופי?"
פנינו לפסיכולוגית ושאלנו במה מדובר. היא הסבירה שבבני ברק יש מועדונית לילדים בסיכון שמהווה בית חם . למועדונית מגיעים ילדים לאחר בית הספר, ושוהים שם עד שעות הערב..
הילדים אוכלים במועדונית ארוחת צהריים, מכינים שיעורי בית , מקבלים עזרה של הוראה מתקנת, חוגים ועוד.
העיריה החליטה לתקצב את המועדונית לשיפוץ גדול, אך, ללא תקצוב לעיצוב, למעוף או באמת לצרכי השוהים במועדונית.
החלטנו, להרים את הכפפה, לתכנן ולעצב את המועדונית בהתנדבות.
כשהגענו למקום, הבנו שהמבנה היה פעם גן ילדים, שהותאם לתפקד כמעדונית, אך העיצוב שלו היה חסר דמיון, לא נוח לתפקוד ואינו משרה אווירה של כיף.
לאחר שיחה עם מנהל מחלקת החינוך, הבננו שהפרוייקט כבר תוקצב, ואין בכלל כסף לעיצוב.
הסברנו שאין טעם בכלל לשפץ את המועדון במתכונת הזו, ומאחר וכבר משקיעים כסף, חשוב, לעשות זאת נכון, תוך כדי חלקות משאבים נכונה.
ואכן, לאחר עבודה תכנונית שלנו, הצלחנו לחלק את התקציב, חלק לשיפוץ הגדול, וחלק לרכישת ציוד ואקססוריז.
הסידור הנוכחי של המועדונית היה כזה שהמטבח היה במקלט, לכן הוא היה קטן, חשוך ולא נוח לעבודה ולתפקוד, וגם לא כל כך נגיש למדריכים ולילדים.
דבר ראשון, החלטנו על הוצאת המטבח לאזור החלל הציבורי המרכזי.. הכוונה הייתה ליצור חלל פתוח עם דלפק כמו בבית, אבל, אילוצי בטיחות חייבו בניית קיר, ולכן, החלטנו לבנות את הקיר רק עד מחצית מגובהו ולתחום את שאר הקיר עם חלון, כך שעדיין נשאר חלל פתוח וגלוי.
.את המטבח עיצבנו לאורן הקיר, והכנסנו את המקרר לנישה, כך שהוא הוסתר ואינו חשוף.
כשתכננו את המועדונית מיד עלה לנו בראש, עיצוב ציבעוני, עליז, מפנק, נוח אך גם פונציונלי שישרת את הצרכים של כל השוהים בו. החל מהילדים, המדריכים, ושאר אנשי הצוות.
בחרנו בצבעים עליזים וחזקים, ירוק, צהוב, כחול, שיהוו את הבסיס, והוספנו גם אפורים, לבנים ועוד. הכל כדי ליצור חלל עשיר בצבעים ובדוגמאות.
תכננו מספר פינות ישיבה, רביצה, כדי לאפשר לילדים להיות באזורים שונים של החלל.
בכניסה שמנו פינת רביצה, הרבה פופים וכריות + סיפריה קטנה למשחקים וספרים.
בחלל הציבורי, ערגנו שולחנות אוכל, ויצירה, פינת רביצה גדולה + פינת ישיבה מסורתית (שהייתה כבר במקום ולא הוחלפה)
הוספנו שטיחים וכריות ציבעוניות.
אחד החדרים, משמש כפינת למידה, ושמנו בו שולחן עגול עם כסאות.
בכל רחבי המועדונית נתלו פוסטרים ותמונות שהותאמו למסרים שמתאימים לגיל הילדים, ולערכים שהמדריכים רוצים להקנות להם.